זה שבת! חשבתי לעצמי כשהתעוררתי לשמש זורחת לתוך חלוני דרך תריסים מעט סדוקים. יום שבת הוא היום שאני תמיד מבלה עם החברה הכי טובה שלי ג'ניפר. היינו חברים במשך שנים ונשארנו חברים במהלך ההריון בגיל ההתבגרות שלי, כמו גם שני גירושים שלאחר מכן.
לאורך כל זה ג'ניפר נשארה חברה אמיתית ויציבה למרות שהיא נערת ליווי בדרום . אז למרות שנפגשנו בבית הספר ובקלות יכולנו להתרחק, פשוט נשארנו קרובים. אני תמיד חושב עליה כשאני רואה מם מצחיק, או נתקעת לי עובדה אקראית בראש.
בגיל שלושים וארבע מעגל החברים שלי הצטמצם משמעותית. במיוחד אחרי הגירושים שלי. האקס שלי כנראה דיברת עליי רע בכל העיר והחברים לשעבר מסובבים את הראש כשהם רואים אותי.
בכל מקרה, זה שבת ואני קמה ועושה את שגרת טיפוח הבוקר שלי. ואז אני מתלבשת וקופץ למכונית שלי. אני מרוויחה כסף הגון כמהנדסת תוכנה. זה מאפשר לי לעבוד מהבית ולהתפרנס בכבוד. אז המכונית שלי היא פורד מוסטנג מהירה משוחזר לחלוטין משנת 1967.
בשלוש מאות עשרים כוחות סוס, דרלין הקטנה שלי מגרגרת כמו חתלתול כועס מאוד. בכל מקרה, העברתי הילוך ויצאתי מהשביל שלי. לקחתי את הדרך הארוכה לבית של ג'ניפר והורדתי את החלון שלי. זה היה סתיו והעצים הפכו זהב ואדום יפהפיים. אני גרה בצפון.
השיער שלי הסתובב ברוח בזמן שנסעתי, מדגדג לי בצוואר. בדרך כלל אני שמה את זה בקוקו אבל היום היה היום הכי סתמי שלי. לבשתי מכנסי ג'ינס קצרים, אלה עם ספנדקס בתוכם. מה? הרבה יותר קל לשים אותם. התחת שלי גדול יותר ממה שהיה פעם ואני צריכה את כל הטריקים העומדים לרשותי.
נכנסתי לחניה של ג'ניפר קצת אחרי 8 בבוקר והלכתי לדלת המרפסת בצד הבית שלה. לא היה נעול ופשוט חמקתי פנימה. יכולתי לשמוע אותה במטבח, מקרקשת ודופקת מחבתות זו לזו. אז התגנבתי מעבר לפינה וקפצתי לעברה. "בו!" אמרתי אחרי שנחתתי עם הידיים באוויר ורגלי פשוקות בצורה מגוחכת.
ג'ניפר קפצה רגל באוויר, מבט מבוהל על פניה. כשהיא נחתה היא הסתובבה לעברי והתחילה לקלל. "מה לעזאזל, ג'ויס. את מנסה לתת לי התקף לב? אם אי פעם תעשי את זה שוב, אני נשבע שאעשה זאת… למה את צוחקת כל כך חזק? זה לא מצחיק!" צחקתי כל כך חזק. ניסיתי ללא הצלחה להסדיר את נשימתי, פניה האדומות והמבט המעוצבן שלה מצחיקים אותי הרבה יותר, "חחח חכי רגע, וואו זה היה מצחיק!"
נשמתי עוד נשימה עמוקה והבטתי בה. היא כבר לא הייתה כל כך אדומה והיה לה חיוך קטן משלה שעיטר את שפתיה. "כמעט גרמת לי לחרבן במכנסיים שלי ג'ויס, אני שונאת את זה כשאת עושה את זה! אני נשבעת שאני אסדר את דלת המרפסת הזאת באחד הימים!" ציחקקתי וניגשתי אליה ונתתי לה חיבוק חם חם. עכשיו ג'ניפר אולי נראית קטנה אבל היא מתעתעת. ההתנהגות שלה ושפת הגוף שלה מכסים אישיות נלהבת. היא נמוכה ממני בערך בשישה סנטימטרים אבל בכושר טוב יותר.
הלוואי שהיה לי את הדחף להתאמן כמוה, אבל אני מניחה שרוב האנשים מאחלים את אותו הדבר, במיוחד כשחברים עם מישהי כמו ג'ניפר. הגוף שלה משך הרבה בחורים רטובים אני בטוח. "אז מה את מכינה?" שאלתי אותה. היא מצמצה לעברי לרגע ואז נסוגה מהחיבוק שלנו והלכה אל הכיריים.
"טוב, הכנתי חביתה לפני שהבהלת אותי." היא אמרה כשהיא חוזרת לחטט בחביתה שלה עם מרית. ישבתי ליד הדלפק אחרי שמזגתי לעצמי כוס קפה. אני יודעת איפה כל הכוסות שלה וכל השאר בבית שלה כמובן. אחרי הכל הייתי כאן מיליון פעמים.
